שבוע טוב חברים.

אחרי זמן רב שלא כתבתי, ישנה יצירה חדשה שדורשת את תשומת לב הבלוג.
לאחר משחקי תאורה עם נטלי בחורשה קטנה בצפון ועיבוד "קליל" זו התוצאה.
יש כאן כמה עיבודים לקוחים ממדריכים באתר הבא:
http://sixrevisions.com/photoshop/22-professional-photoshop-image-enhancing-tutorials
השתמשתי במדריך לחידוד (highpass) ומדריך ליצירת קרני אור. בנוסף פילטרים כאלו ואחרים וכמובן דוגמנית הבית נטלי בלבוש מסורתי למשהו.. :)

התאורה היא 2 ספידלייטים, אחד עם סופטבוקס והשני עם מטריה שחורה. נחשו מאיפה מגיע מה :)

ועוד כמה צילומים מהסט, ללא תוספות:

   יום יפה במדינה זרה, מקום שעד כמה שאני זוכר אמור להיות אפור וגשום. אנגליה, פלימות'.. עיירה אנגלית טיפוסית שקיימת מתקופת הברונזה (ויש שם הרבה פסלי ברונזה), ממנה גם יצאו לגלות את אמריקה, עיר בה יש קוד התנהגות אנגלי ואבוי לך אם תראה גישה ישראלית שם. 

   ואני באתי לצלם. לכן לקחתי את המצלמה ויצאתי בליווי של בחורה יקרה לפרברי העיר. הכל ירוק, שקט ופסטורלי. פרפרים עפים בנוחות, זחלים משתלשלים להם מעצים על קורים בלתי נראים. מעברים ירוקים מתחת לגשרים ולצד הדרך מדי פעם מבצבצים בתים עתיקים עם 2-4 ארובות עשן. שמש נעימה, לא קר.
בשלב מסויים הגיע לאפי ריח מבאיש קצת, ולאחר זמן נוסף התגלה מפרצון קטן בו אין מים אך האדמה לחה ובוצית. ספינות טרופות המפוזרות במפרץ ישנות את שנתן הנצחית, שלדיהן נגלה לכל המביט. מרחוק אפשר לראות גם סירות וספינות במצב תקין הנחות על אדמה לחה. נראה קצת הזוי שאין מים אך נראה שענייני גאות ושפל עובדים שם חזק כמה מליוני שנים. מזג האוויר דרש HDR אז כיוון שהמצלמה מספיק מהירה לעשות 3 פריימים ברצף אז לא הייתה ממש בעיה, חבל שלא הייתה חצובה איתי, אולי הייתי מוציא עוד פריימים טובים.

   פנינו לצד השני של הסכר שהפריד בין המפרץ לנהר גדול. הבאנו שקית לחם שהוכנה מראש והאכלנו ברווזים וברבורים. יש גם חורבות יפות מאוד באיזור ואפילו פגשנו בתלמידים שקיבלו הדרכה על המקום והפעלות, כמו טיול בית ספר אצלנו רק בריטי. כל המקום נראה כאילו יצא מאגדות ונראה שהאגדות אכן התבססו על המקומות האלו.

   בדרך חזרה השתעשנו קצת עם הסירות, ולדעתי כאן יצאו הדברים הכי יפים. הרגשה טובה להיות ליד הספינות והסירות הישנות, כמו להיות בתוך ציור ישן, לחוות את הציור מבפנים. ככה גם הרגיש לי כשצילמתי ואם תהיה לי עוד הזדמנות אז אני אבוא מוכן יותר. עד הפעם הבאה, שבת שלום וחלומות על מזג אוויר שפוי (לכל נוטפי הזיעה באיזור המרכז).

עוד אפשר לראות בעמוד הפייסבוק שלי. אמיר.

בוקר, נקישות מעל הראש, בכי, צוויחות ואמא או\ו אבא מודיעים - לפתוח פה גדול.. אווירון.

  לא, זו לא משפחה אלימה, זו הציפור הלאומית של ישראל - גברת אופופה (Upupa),  או בשמה המדובר - דוכיפת. משפחת דוכיפתים בחרו להתיישב לי בחור המזגן הישן מעל החלון. למזלי יש לי מרפסת שמכוונת כלפי החור אז מיקמתי שם מצלמה עם שלט ומדי פעם ריפרפתי במהירות של 8 שוטים בשניה כיאה ליכולות של ה 7D. אני מודה שהתעצלתי קצת ויכלתי לעשות יותר אך עקב בעיות טכניות עם השלט (המוזכר לעיל בפוסט הקודם + שנגמרה לי הסוללה), לא יצאו לי הרבה שוטים. 

  מתברר לפי מחקר קל שעשיתי שאותה דוכיפת גרה אצלנו גם אביב שעבר, או שזה היה בסתיו.. בכל מקרה הן תמיד חוזרות לקנן באותו מקום. אומנם לא מפתיע אבל הרעש לא הפריע לי, דווקא היה לי נחמד הביקור הזה (אני לא יכול לומר אותו דבר לגבי תגובת השותפה שלי :) ). כבר יומיים שאני לא שומע אותם ככה שנראה שתקופת הקינון הנוכחית הסתיימה. זה משאיר אותי עם זכרונות ותמונות כמובן.

לגריד הבא אני קורא מסע התולעת:

עוד אפשר לקרוא אודות הדוכיפת בויקי ובתחקיר ציפורי הבר בארץ שעשה YNET.


עוד ארבעה ימים, אנגליה :)


שבוע טוב, אמיר.

אז ככה - 15.6, ערב, טעם העיר.

   אני מודע לכך שהולך להיות ליקוי ירח מטורף אבל כהרגלי לא ממש מגיע מוכן למאורע, מגיע עם ה 7D, 70-200 F4 שלי ומתחיל להסתובב בין הדוכנים. גם השנה המנות קטנות והמחיר מופרז. מדי פעם שולח מבט לרקיע לראות את התקדמות הליקוי ויורה בצמצם 8-10 ותריס 1000. ככה שהירח לא נשרף בפריים החשוך. בין הופעה לחפירה הדבר שהכי מעניין היה בהחלט הליקוי.
   שניה לפני שהפכתי להיות עבד של דיאט קוקה קולה עקב המופע האורקולי שעשה שם לאנשים שטיפת מוח לא רעה (כמובן שהם לא מבחינים ומתאספים שם כמו עכברים לקולו של החלילן), הליקוי החל לקבל את הצבע המיוחל.. אדום דם.
ברחתי מההמון כדי למנוע כמה שפחות זיהום אור אך אבוי, זה צילום שדורש חצובה !!.. מממ איפה שמתי את החצובה שלי. אה.. בבית.

עוד מאורע שקורה פעם ב 18 שנה בישראל.. חפיף לא ?

או שלא חפיף.. קצת מאמץ, אבנים גדולות כמשטח יציב, שלט רחוק.. שלקח לי חצי שעה להבין שהפין המחבר עקום ובגלל זה לא עבד, והרבה עוברי אורח מציצנים ומבולבלים (מזל שהסיור לא עצר אותי בעוון ריגול).

לאחר עבודה מאומצת ושיחת עידוד מבעלת הירח.. טוב, כמובן שהיא רצתה שיצא טוב, אחרת איך אביא לה את הירח אם הוא יצא מטושטש או לא ברור.. הרי אנחנו בעניין של מכתשים וחפירות. הנה התוצאה לפניכם וגם משחק פוטושופי נחמד להרפיית המוח. מה שכן התמונות קצת עושות אבל לגודל המקורי שכן האיכות והפירוט של המקור 5000X7000~ ממש תאווה לעיניים :)

תהנו, שלכם, אמיר.

טיזר קטן מההפקה האחרונה.. גילוי נאות: הסטייק לא נראה טוב כמו בתמונה אבל לא עבר עריכה :)
תודה גדולה לאנונימי על הסטייק.

שימוש בתאורת יום משמאל ל fill light, פלאש אחורי עם מטריה בשביל ה backlight ופלאש קדמי ל key light. תהנו.

דוגמנית: נעמה לבנת
מאפרת: שרון דבוש

טאבולה ראסה

אז ככה, אלו מילותיי הראשונות בבלוג הדנדש שלי. מילים אלו נכתבות דרך מכשיר האנדרוייד לפני ארוחת שישי ככה שעל בטן ריקה וראש עמוס ברעיונות ואימיג'ים.
מה אני מקווה באמצעות הבלוג: ראשית לתת לעצמי יותר מוטיבציה ליצור וללמוד, אין דרך טובה יותר להישאר בעניינים.
הדבר השני הוא להגיע אליכם, הקוראים. דרך כך שתראו את העבודות וההתקדמות שלי ואם זה בלתת הסברים וטיפים שיעזרו לי ולכם להתפתח.

And so it starts..